תגיות

, , , ,

הבחירות באופק, הסכמי העודפים כבר נחתמים ושוב עולה השאלה – מה זה בכלל ומה זה אומר? אז הנה, שנים של התעניינות פוליטית נושאות פרי – לפניכם המדריך הפשוט לחוק באדר-עפר המסובך.

מתחילים עם דבר פשוט – מספר הקולות הכשרים. זה מספר המצביעים שהצבעתם תקינה (לא פתק לבן, לא הצבעה כפולה, לא הצבעה פסולה וכיו"ב), לצורך ההסבר נניח שיש לנו 10,000 כאלו. לוקחים את אחוז החסימה (קרי חלקיות הקולות הנדרשת כדי להכנס לכנסת, עתיד להיות 3.25%) ובודקים איזו מפלגה קיבלה יותר מהרף הזה. סוכמים את סך הקולות עבור מפלגות אלו ומחלקים ב-120, זהו המודד הכללי למנדט, נסמנו ב-X. לכל מפלגה מובטחים לפחות החלק השלם של חלוקת סך קולותיה (נסמן ב-V)ב-X: floor(votes/x)

כך כל מפלגה מקבלת מספר מנדטים מסוים (נסמנו Y) ונשארת עם שארית מסוימת (נסמנה Z). כעת, נותרו מספר מנדטים שלא חולקו, והם הולכים למפלגה שתעניק את ערך מודד הרשימה הגבוה ביותר. איך מחשבים את זה? מחלקים את סך קולות המפלגה במספר המנדטים שלה ועוד אחד:

v_i/(y_i+1)

המפלגה בעלת מודד הרשימה הגבוה ביותר זוכה במנדט נוסף, ולאורו מחשבים מחדש את מודד הרשימה שלה ומחלקים את המנדט הבא. כך שוב ושוב עד שמחולקים כל המנדטים הנותים. במקרה של הסכם עודפים, שתי מפלגות מסכמות כי לצורך חישוב מודד הרשימה בלבד הן נחשבות כרשימה אחת, ואז החישוב נעשה באופן הבא:

combined_list

אם זוג מפלגות שכזה זוכה במנדט נוסף, אזי מי משתיהן שמודד הרשימה (הרגיל) שלה גבוה יותר זוכה בכיסא, ובסיבוב החלוקה הבא מודד הרשימה המשותף יתעדכן.


נשמע מסובך? לא כל כך:

נניח שיש לנו 13,000 קולות כשרים ואחוז החסימה הוא 3.25%, אז כל מפלגה שקיבלה יותר מ-423 קולות נכנסת לכנסת. 'מפלגת הצימוקים' קיבלה 420 קולות והיא בחוץ, 'מפלגת החומוס' קיבלה 300 קולות והיא בחוץ גם כן, 'מפלגת אבוקדו' קיבלה 190 קולות והיא בחוץ וכמובן 'החייזרים לשלטון' עם 90 קולות בחוץ. נותרנו עם 12,000 קולות שנסכמים, כלומר 100 קולות למנדט. אם מפלגה א' קיבלה 1023 קולות, הרי שמובטחים לה 10 מנדטים והיא נותרה עם יתרה של 23. מודד הרשימה של מפלגה א' יהיה 93 (שזה 1023/11). לעומת זאת, מפלגה ב' זכתה ב-768 קולות, כלומר 7 מנדטים ועוד יתרה של 68. מודד הרשימה שלה יהיה 96 (768/8) ולכן היא תקבל את המנדט. מפלגה ג' חתמה עם מפלגה ד' על הסכם עודפים. למפלגה ג' 625 קולות ולמפלגה ד' 420 קולות. לפי המודד הכללי הן זכו ל-6 ו-4 מנדטים, בהתאמה. מודד רשימה המשותף שלהן הוא 95 (1045/11). מודד הרשימה של מפלגה א' לא השתנה ואילו מודד הרשימה המעודכן של מפלגה ב' הוא 85.3 (768/9) ולכן, בזכות הסכם העודפים, מפלגות ג' ו-ד' זוכות למנדט נוסף. מודד הרשימה הרגיל של ג' הוא 89.286 ואילו של ד' הוא 84 ולכן מפלגה ג' זוכה במושב הנוסף. בסיבוב הבא מודד הרשימה המשותף יהיה 87.083 (1045/12).

השאלה היחידה שנותרה היא, למי זה טוב בכלל? אז התשובה, באופן לא מפתיע, היא שהחוק מיטיב עם המפלגות הגדולות ואת זה ניתן היה ללמוד מהאנשים אשר הוא קרוי על שמם – יוחנן באדר מגח"ל ואברהם עפר מהמערך. הגרף הבא מתאר את מודד הרשימה כתלות במספר הקולות, ע"פ תנאי הדוגמא (אחוז חסימה של 3.25%, מודד כללי 100):

Capture

ניתן לראות כי המינימות הן סדרה עולה, לכן ככל שמפלגה מקבלת קולות רבים יותר, יהיה לה קל יותר לזכות במנדט 'חופשי'. מכאן גם התועלת בהסכמי עודפים – חיבור בין מפלגות מגדיל את הסיכוי של שתיהן לזכות במנדט נוסף, ותנאי החלוקה בין שתי המפלגות (כלומר מודד הרשימה של כ"א בנפרד) מכתיב את אופי החיבורים (כמעט תמיד בתוך הגושים).

מי שרוצה להעמיק, מוזמן לנבור באתר הכנסת

מודעות פרסומת