אמא שלי פעם אמרה לי שהיא מעריצה את היכולת של משוררים לכשף מלים יומיומיות לכדי משמעות גדולה. או משהו בסגנון. אני לא זוכר את הציטוט המדויק, אבל נזכרתי בו כשהודיעו השבוע על זכייתו של ארז ביטון בפרס ישראל לספרות. מעבר להיותו זוכה ראוי ולשלל הייצוגים אותם הוא נושא, הוא פשוט מכשף של מלים.
מודעות פרסומת
