18 יום שישי דצמ 2015
Posted in Uncategorized, אני, ישראל, כאב לב
תגיות
זרחן, מלחמת לבנון השנייה, מצרר, עופרת יצוקה, צה"ל, שוברים שתיקה, שקר
יש לי המון מה לומר על שוברים שתיקה, בעדם וגם נגדם. הדרך הטובה ביותר שאני יכול לחשוב עליה היא פשוט לספר את הסיפור שלי.
07 יום שלישי יול 2015
מחר יהיה ה-8 ביולי, שנה לפרוץ המלחמה.
יש לי המון לומר על המלחמה הזו, חלק לא מבוטל כבר נכתב כאן (4914 מלים לא כולל הפוסט הזה). כמעט ולא דיברתי על מוסר ומצפון. לרגל חגיגות השנה, שוברים שתיקה ודו"ח מועצת זכויות האדם של האו"ם, הזדמנות פז. להמשיך לקרוא
20 יום שני אפר 2015
השבוע הייתי אצל הפסיכולוגית וערכנו סיכום ביניים של המצב והטיפול. סה"כ אני בסדר, אמרתי לה, אני חושב שפחות או יותר התגברתי. אז אמרתי. להמשיך לקרוא
01 יום ראשון מרץ 2015
היה מפגש קשה הבוקר אצל הפסיכולוגית. נגמר בדמעות של תסכול, מחוסר היכולת שלי להתרומם הלאה ולצמוח, מהעובדה שתקופה שאמורה להיות כל כך יפה הפכה להיות תקופה כל כך מבאסת. מזל שכל זה קורה בירושלים, עיר כל כך הזויה שהכל אפשרי בה. להמשיך לקרוא
18 יום רביעי פבר 2015
כשחושבים על הלם קרב אז בדרך כלל האסוציאציות הראשונות הן סיוטים והתקפי חרדה. זה קורה לי, אבל לברדק של הקיץ יש עוד כמה השפעות שונות ביומיום. למשל, רק השבוע הצלחתי לפתוח ספר ('המקווה האחרון בסיביר', אשכול נבו) ולעבור בו את העמוד הראשון. להמשיך לקרוא
13 יום שישי פבר 2015
כולם נסעו בסופ"ש הקודם לדרום אדום, רק אנחנו חיכינו שייגמר כדי להגיע לשם. אז כן, נסעתי וגם חזרתי מהמילואים. שלם ובריא. אין לי יותר מה לומר. סתם, ברור שיש לי מה לומר, זו פשוט התחושה שחצי שנה עברה וכלום לא השתנה. להמשיך לקרוא
05 יום חמישי פבר 2015
אחד הדימויים\עלבונות השגורים בצבא הוא השוואת חיל התותחנים לביצים. "משתתפים, אבל מבחוץ". קל וחומר כאשר מדובר בניהול אש, זה מרחיק אותך עוד יותר משדה הקרב הממשי. האקסית שלי נהגה לומר ש'עין לא רואה, עין לא דומעת' ויש בזה מן האמת בנוגע לתותחנים, אבל כשהעין כן רואה – הדמעות לא עוצרות.
03 יום שלישי פבר 2015
עבר זמן מה מאז כתבתי את הפרק הקודם. הבחירה שלא לכתוב על ימי המבצע הקרקעי היתה קלה, ההתעסקות כאבה לי מדי. ניסיתי להדחיק ולהימנע, אבל להדחיק לנצח אי אפשר. בשבוע הבא אני שוב במילואים, הלילה היו לי סיוטי מילואים – כנראה שהגיע הזמן להתעסק.
04 יום ראשון ינו 2015
שמונה מנדטים נזרקו לפח בבחירות האחרונות. שמונה. זה יותר ממה שקיבלו 'יהדות התורה', 'התנועה' ומרצ. זה כפול ממה שקיבלו כל אחת מהמפלגות הערביות. פי ארבע ממה שקיבלה 'קדימה'. זה בידיים שלנו ואסור לנו לתת לזה לקרות שוב. להמשיך לקרוא
01 יום חמישי ינו 2015
היום הראשון נגמר. הצלחתי לישון קצת, בבוקר התעוררתי מאזעקת 'צבע אדום' – מסורת שיש לנו עוד מימי 'עמוד ענן' העליזים – לתוך יום שכולו חוסר ודאות, בדיוק כמו תמיד, בדיוק כמו התחושה שליוותה אותנו לאורך כל המלחמה: אין לאף אחד מושג מה קורה בעוד חמש דקות. להמשיך לקרוא
שפעצלאך 